קטגוריה: מוטיבציה והנעת עובדים

המלחמה הזאת יוצרת מציאות  בה אנחנו כל הזמן חיים ב״ספליט״ (פיצול) – מצד אחד אנחנו מתעוררים כל יום לחדשות קשות ומנסים להכיל מציאות בלתי נתפסת

שנים שאני רואה בקורסי הניהול שלנו, בכל הדרגים, שיש פער בין הדיבור על מטרות ויעדים עסקיים לבין היכולת לגזור מטרות ויעדים מדידים ליחידות, צוותים, עובדים

בשנתיים הקרובות מספר העובדים מבני דור הZ צפוי לעבור את מספר העובדים מדור הבייבי בומרס. כנתון יבש- אולי זה לא מרגש, אבל דוח שיצא ב

דמיינו קבוצת אנשים שחותרים בסירת משוטים… חלקם משקיעים הרבה מהכח והמרץ שלהם. חשוב להם לקדם את הסירה במהירות, חשוב להם שהסירה תגיעה ליעד. הם מושקעים

הם נזרקו למציאות אחרת – בה התנתקו מהחיים שלהם, עברו חוויה משמעותית, התנהלו במציאות כל כך שונה מהשגרה המוכרת. ועכשיו הם חוזרים. מילואימניקים רבים מספרים

״כל שבועיים אני תופס את הראש ואומר לעצמי – עם משבר כזה עוד לא התמודדנו״. כך שיתף אותי השבוע מנהל שאני מלווה. ובמילים המדוייקות שלו

זה לא סוד שעבודת ממשקים בין מחלקות או יחידות שונות בארגון יכולה להיות מאתגרת: אי הבנות שנוצרות מזוויות ראיה שונות של התמונה, תקשורת חלקית או

אלו הימים בשנה שאנחנו רגילים לשיחות הערכה. רק שבשנה החולפת אנחנו בSplit- מצד אחד דברים המשיכו כרגיל, מצד שני- אנחנו עדין במלחמה שמייצרת אתגרים… לכן,

חודשיים אל תוך המלחמה, ונכון לנקודת הזמן הזו, לא פגשתי ארגון שלא הצטמצמו לו המשאבים האנושיים. ללחוץ לעשות יותר בפחות יוצר יותר תסכול והתנגדות מאשר

בעקבות המצב יש לא מעט מנהלים חסרים (יצאו למילואים או לא יכולים לעבוד בעקבות המצב). וככה בבוקר בהיר אחד מישהו מחברי הצוות או הפרויקט מתבקש