האם מנהלים באמת מוכנים לעידן ה-AI?
כבר תקופה אני מסתובבת עם תחושה שיש פער בין ה"באז", כמות השיח וההדרכות על שימוש ב-AI לבין השימוש בכלי AI על ידי מנהלים ביומיום בעבודה.
כבר תקופה אני מסתובבת עם תחושה שיש פער בין ה"באז", כמות השיח וההדרכות על שימוש ב-AI לבין השימוש בכלי AI על ידי מנהלים ביומיום בעבודה.
בשנתיים הקרובות מספר העובדים מבני דור הZ צפוי לעבור את מספר העובדים מדור הבייבי בומרס. כנתון יבש- אולי זה לא מרגש, אבל דוח שיצא ב
דמיינו קבוצת אנשים שחותרים בסירת משוטים… חלקם משקיעים הרבה מהכח והמרץ שלהם. חשוב להם לקדם את הסירה במהירות, חשוב להם שהסירה תגיעה ליעד. הם מושקעים
״כל שבועיים אני תופס את הראש ואומר לעצמי – עם משבר כזה עוד לא התמודדנו״. כך שיתף אותי השבוע מנהל שאני מלווה. ובמילים המדוייקות שלו
זה לא סוד שעבודת ממשקים בין מחלקות או יחידות שונות בארגון יכולה להיות מאתגרת: אי הבנות שנוצרות מזוויות ראיה שונות של התמונה, תקשורת חלקית או
אלו הימים בשנה שאנחנו רגילים לשיחות הערכה. רק שהשנה, שום דבר בימים האלו לא מרגיש רגיל… אחת והוחלט ששיחות הערכה מתקיימות בארגון, מנהלים רבים מתבלטים
חודשיים אל תוך המלחמה, ונכון לנקודת הזמן הזו, לא פגשתי ארגון שלא הצטמצמו לו המשאבים האנושיים. ללחוץ לעשות יותר בפחות יוצר יותר תסכול והתנגדות מאשר
בעקבות המצב יש לא מעט מנהלים חסרים (יצאו למילואים או לא יכולים לעבוד בעקבות המצב). וככה בבוקר בהיר אחד מישהו מחברי הצוות או הפרויקט מתבקש
אפשר לראות את זה בכל מקום- בחברה האזרחית וגם בארגונים. בתוך כל מה שעובר עלינו- באים לידי ביטוי מנהיגים חדשים. זה לא שהם לא היו
בשבועות האחרונים אפשר לראות לא מעט מידע, טיפים, כלים למנהלים – איך נכון לפעול עם עובדים במצב הנוכחי במדינה: שיחות אישיות, שגרות, הכלה, אמפטיה, שיתוף.
בואו נדבר, תשאירו פרטים ונחזור
נבנה ע״י TechJump העסק החברתי לבניית אתרים , עוצב ע”י תמנע אבן פז שפירא, סטודיו למיתוג