הבלוג

הרשמו וקבלו את הפוסט הבא למייל:

פוסטים חדשים

מה מעניין אותך

מה תרוויחו כשתזהו את הסיפור שאתם מספרים לעצמכם?

לאחרונה ליוויתי מנכ״ל שהצטיין בקבלת החלטות אמיצות ונכונות ובגיבוש ומימוש תהליכים שקידמו את הארגון. לצד ההערכה שהיתה בארגון כלפי יכולות ההובלה שלו, היתה טענה אחת שחזרה ונשמעה – הוא לא מפרגן. אנשים בארגון הרגישו שבתקופה של קשיים, משברים, מתח ואי וודאות, הם משקיעים מעל ומעבר אך לא מקבלים מילה טובה, הוקרה או חיזוק מצידו. מעבר לכך, הם חשו שברוב המפגשים שלהם עם המנכ״ל הוא מעיר הערות ביקורתיות כמעט בכל נושא.

ומה המחיר? סמנכ״לים ואנשים מיחידות בארגון חשו שהמפגשים שלהם עם המנכ״ל ״מכבים״ אותם. שההתנהלות מולו ״מוציאה את הרוח מהמפרשים״. ״חבל להתאמץ כי במילא הוא לא יהיה מרוצה״, ״אולי עדיף לא להציג לו את זה, הוא יגיב בצורה שתבאס אותי ואת האנשים שלי״.

לאורך הדרך המנכ״ל קיבל את הפידבק הזה מאנשים בארגון אבל הוא הרגיש שכל פירגון מצידו יהיה מאולץ.

בשיחה ביננו זיהינו שהוא מספר לעצמו – שפרגון מוביל לבינוניות. "כשאתן מילה טובה, אנשים יקבלו את המסר שהאופן בו הם פועלים מספק ולא יתאמצו מעבר לכך".

ברגע שהסיפור ״יצא לאור״ בחנו אותו מחדש- האם הוא תמיד נכון? האם יש מצבים שבהם פירגון מוביל לביצועים יותר גבוהים?
אותו מנכ״ל לא היה מודע לסיפור הזה שהוא מספר לעצמו. זיהוי הסיפור היה קריטי כיוון שהוא סלל את הדרך לשינוי בהתנהלות שבא יותר בקלות.

כולנו מספרים לעצמנו סיפורים. השאלה היא לא - האם אני מספר.ת לעצמי סיפור? אלא - מה הסיפור שאני מספר.ת לעצמי?

 

רבים מהסיפורים האלו, לא רק שאינם תורמים לנו, אלא אף גורמים לנזק עליו אנחנו משלמים מחיר.

אקהארט טול* התייחס לסיפורים האלו כאל איש שלג ענק – חשיפת הסיפור לחום השמש גורמת להמסת השלג ומכאן להקטנת עוצמת הסיפור. העיקרון פה ברור – לזיהוי הסיפור וההשפעה שלו כח רב. הוצאתו לאור מאפשרת לבחון אותו מחדש ולהקטין את כוחו כאשר הוא מסב לנו נזק.

איך מזהים את הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו?

 

לא תמיד קל לזהות את הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו. שירזאד צ׳אמין פיתח גישה שנקראת ״אינטליגנציה חיובית״. גישה מרתקת ופרקטית שבין השאר מסייעת בזיהוי הסיפורים. 

 

אינטליגנציה חיובית היא מדד שמבטא את אחוז הזמן שהמוח שלנו פועל לטובתנו באופן שמסייע לנו לעומת אחוז הזמן שהמוח פועל נגדנו – דרך אותם סיפורים מזיקים.
שירזאד מציג בסיס מחקרי מוכח לכך שאינטליגנציה חיובית משפיעה לטובה על רמת הביצועים.
אחת הדרכים לחזק את האינטלגינציה החיובית היא להחליש את עוצמת הסיפורים המזיקים שלנו.

שירזאד מאפיין קולות פנימיים שיש בנו שיוצרים את הסיפורים האלו. הוא קורא לקולות האלו – ״חבלנים״ (כיוון שהם מחבלים ביכולתנו להצליח).

ישנו חבלן ראשי שפועל אצל כולנו ונקרא ״שופט״. זה הקול שיש בנו שמוצא מגרעות בעצמנו, באחרים ובנסיבות שהובילו למצב הנוכחי.

בנוסף אליו ישנם עוד תשעה ״חבלנים משלימים״ הפועלים במקביל ל״שופט״. לכל אחד מהם מאפיינים ייחודיים. לדוגמה, חבלן שנקרא ״פדנט״ שגורם לך לספר לעצמך שפרפקציוניזם יגרום לך להרגיש טוב לגבי עצמך. ״מרצה״ – אם תמיד אדאג למי שסביבי יאהבו אותי, ״הישגי״ – יש לי ערך אם מתרשמים מהביצועים שלי״, ״היפר רציונל״ – צרכים ורגשות של אחרים הם מסיחי דעת, וכו׳…

כל אחד מאיתנו נוטה לספר לעצמו סיפורים שונים. כשאנחנו מצליחים ״לבנות פרופיל״ של החבלנים שלנו – כלומר להכיר ולאפיין אותם, קל יותר לזהות אותם ואת הסיפורים שהם גורמים לנו לספר לעצמנו.

השקר שבסיפור

 

ה״נשק״ שאותם סיפורים שלנו מפעילים נגדנו, הוא שהם מסווים תחת השקר שהם מועילים לנו. לדוגמה, השופט שומר שנדרוש סטנדרטים גבוהים מעצמנו ומאחרים (בדיוק כמו במקרה של המנכ״ל איתו פתחנו). השקר שלו הוא שאם לא נתייחס בביקורת ובשיפוטיות לכל דבר בעצמנו ובאחרים נהפוך לבינוניים.

במקרה של אותו מנכ״ל, הוצאת הסיפור הזה לאור חשפה שאמנם סטנדרטים גבוהים הובילו אותו להצלחות, אבל גישה מחמירה בכל נושא גורמת לו למתח ברמה האישית לצד פגיעה בארגון. ברגע שהסיפור שלו נחשף, הוא מצא שהסיפור הזה לא תמיד נכון. מכאן הוא פתל לעצמו חופש לבחור באילו מצבים נכון לראות ולהתייחס להישגים ולהצלחות ואיך לעשות זאת באופן שלא בא על חשבון הסטנדרטים שהוא דורש. 

איך עושים את זה?

כמעט כל תחושת תסכול, כעס, אכזבה, אשמה, לחץ נובעת מסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו. בפעם הבאה שאתם חשים באופן הזה:

  • עצרו לרגע וחפשו את הסיפור שלכם.

  • נסחו לעצמכם אותו במשפט קצר וברור. מבלי לשפוט את הסיפור. כמו בסיפורו של המנכ״ל – ״פרגון מוביל לבינוניות״. דוגמאות ממנהלים אחרים – ״אנשים מצפים שידחפו אותם״, ״עדיף לזרום מאשר להכנס לעימות״.

  • לרוב מדובר בסיפור שנוטה לחזור על עצמו אצלנו במצבים שונים. הוא מלווה אתכם כבר שנים. לכן אחת וזיהיתם אותו, אתם יודעים מול מי אתם מתמודדים וקל יהיה לזהותו בהמשך.

  • שאלו את עצמכם – האם הסיפור תמיד נכון? מתי לא? מתי כן? מה המחיר שאתם משלמים עליו? מה הרווחים שהוא מייצר עבורכם?

  • בכל פעם שאתם מרגישים מתח, התאמנו על ״לתפוס על חם״ את הסיפור. הוצאתו לאור והערעור עליו כ"אמת מוחלטת" מחלישה את כוחו מפעם לפעם.

 

לפעמים קל יותר לזהות על אחרים מה הסיפור שהם מספרים לעצמם. בארגונים רבים, מתקיימים בימים אלו שיחות הערכה שנתיות. זוהי הזדמנות מצויינת לבדוק עם אנשיכם מה הסיפור שהם מספרים לעצמם שמעכב אותם ואיך אפשר לערער עליו באופן שיקדם אותם.

שתהיה לכם שנת 2021  עם פחות סיפורים שמקשים עליכם ועם הרבה הצלחות!

*18 Eckhart Tolle, A New Earth: Awakening to your Life's Purpose (New York: Penguin, 2008).

*hirzad Chamin, Positive Intelligence – Why Only 20% of Teams and Individuals Achieve Their True Potential (Greenleaf Book Press, 2012).

שתפו את הפוסט:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
דילוג לתוכן