הבלוג

הרשמו וקבלו את הפוסט הבא למייל:

פוסטים חדשים

מה מעניין אותך

נעשתה טעות? משהו לא הצליח? אל תחמיצו את ההזדמנות שיש לכם מתחת לאף

עשיתם טעות בהערכת זמנים לפרויקט? אחד מאנשיכם עשה פשאלה מול לקוח? הצוות השקיע הרבה מאמץ בכיוון פעולה מסויים שהתגלה בדיעבד כלא נכון?

בין אם אנחנו אוהבים את זה או לא…טעויות, כשלונות הם חלק טבעי מחיינו. בטח בתפקידי ניהול בהם נדרש לקבל לא מעט החלטות תחת עומס ולחץ. בטח בניהול אנשים שמה לעשות – גם הם טועים או מפשלים לפעמים.

אחת ונעשתה הטעות או שמשהו לא הצליח – ההתרחשויות נוטות להתפתח באחד משני נתיבים עיקריים:

  1. נתיב ההחלשה – זה יכול לבוא לידי ביטוי בהלקאה עצמית שיוצרת פגיעה בבטחון הניהולי שלך, ירידה בתחושת המסוגלות של אנשי הצוות, פגיעה באמון בצוות בגלל נסיון למצוא אשמים או להתחמק מאחריות וכו.

  2. נתיב ההתחזקות – למידה באופן שמוביל לשיפור היכולות, מינוף מה שקרה כהזדמנות לתאם ציפיות ולמנוע אירוע דומה בעתיד, חיזוק הלכידות בצוות וחיזוק החיבור של אנשיכם אליכם.

 

למעשה, התמודדות עם כשלון או טעות זהו מבחן מנהיגותי חשוב במינו.

אלו מצבים בהם אנשים מפנים יותר תשומת לב וקשב לאופן בו המנהלים שלהם יגיבו למה שקרה. אנשים יזכרו מתקופת העבודה המשותפת בינכם את הרגעים האלו הרבה יותר מרגעים אחרים.

לבחירה בנתיב ״המחזק״ יש פוטנצאיל עצום ״לעשות מהלימון לימונדה״  ולמנף את מה שקרה לכיוון מקדם. בפועל, לצערי, ברוב המקרים ההזדמנות מוחמצת. הלחץ שהטעות מייצר שואב את הקשב הניהולי של מנהלים וארגונים לנתיב שיוצר נזק והחלשה וכך מוחמצת הזדמנות אדירה לחיזוק יכולות ושיפור.

קרתה טעות? כך נמנעים ממלכודת ההחלשה

בנו בצוות / יחידה שלכם תרבות והרגלים של הודאה בטעויות, למידה מהן, צמיחה מכשלנות

איך עושים את זה?

 

דוגמה אישית – עשיתם טעות? יש פה יופי של הזדמנות להראות לצוות איך אתם מתמודדים איתה. הודו בפני הצוות בטעות ואל תנסו להקטין או להעלים אותה. קחו עליה אחריות. הסבירו מה למדתם ממה שקרה.
לדוגמה – מנהל איתו אני עובדת, שיתף את אנשיו במהלך פרוייקט עתיר קשיים ובעיות שבדיעבד הוא מבין שהיה צריך לעשות התנעה יותר מסודרת לפרויקט ולוודא שכולם מסונכרים לגבי מה שנדרש. זה היה מונע חלק מהקשיים. הוא מתכוון להטמיע הבנה זאת מיידית בכל הפרויקטים הבאים.
מנהלים רבים חוששים להודות בטעות מתוך חשש להתפס כחלשים. זוהי טעות בסיסית. הרי הטעות לרוב שקופה לכולם. רואים אותה. עכשיו צריך לבחור איך מתמודדים- וכאן מבחן המנהיגות. האומץ להיות חשופים לביקורת, לקחת אחריות מלאה על מה שקרה, להביע חרטה – יגרום לאנשיכם להרגיש אליכם הערכה וכבוד. הוא יחזק את האמון של אנשיכם בכם, ויתן להם דוגמא לציפיות מהם במצבים דומים.

עודדו את האנשים שבניהולכם לקחת אחריות על טעויות שלהם וללמוד מהן. יש כמה דרכים לעשות זאת. לדוגמה:

    • הפקת לקחים – שלבו מידי פעם בישיבות צוות שיחה של הפקת לקחים על בסיס משהו שקרה (לדוגמה, איחור בלוחות זמנים, תלונה של לקוח, סיום פרויקט וכו׳…). נתחו יחד מה קרה? מה היו ההשלכות של זה? מה יכולתם לעשות אחרת? ומה לוקחים ממה שקרה כדי לא ליפול לבור הזה בפעם הבאה.

      צרו אוירה של למידה ולא חיפוש אשמים. קחו אחריות על חלקכם או אימרו כמה מילים על מה אתם מבינים שיכולתם לעשות אחרת ומה אתם מצפים מיתר אנשי הצוות לעשות במקרה דומה בעתיד.

    • שמעתם על fuckup nights? זהו מפגש שמתקיים במקומות רבים בעולם אליו מגיעים מנהלים בכירים ומשתפים בכשלונות שלהם. אלו אירועים שמאפשרים למידה מאנשים שחושפים בפתיחות את הסיפורים שלהם.

      בהשראת הקונספט הזה, אם תכניסו לישיבות צוות מידי פעם סבב של שיתוף בטעויות / פאשלות / כשלונות, תרגילו את הצוות להרגיש נוח לשתף וללמוד מהטעויות. היו הראשונים בסבב ואחריכם אחרים ישתפו בטעויות ולמידה שלהם.

      כך הצוות מתרגל לדבר בפתיחות על טעויות, ללמוד מהן יחד.

    • קיימו עם הצוות שלכם בסיכום אבן דרך / רבעון / שנה סבב בו לצד ההישגים כל אחד משתף במשהו שבדיעבד היה עושה אחרת ומה הוא למד מזה. וכמו תמיד – אם תפתחו אתם ותשתפו מעצמכם, יתר האנשים ילכו בעקבותכם.

    • שימו לב לאיך שאתם מתייחסים  לטעויות של אנשיכם. כשאחד מאנשיכם טועה, שאלו אותו שאלות שמכוונות ללמידה – מה גרם לזה לקרות? מה הוא מבין עכשיו שלא היה ברור קודם? מה היה עושה בדיעבד אחרת? מה לוקח מזה הלאה? תאמו ציפיות ושתפו לאיזו התנהלות אתם מצפים בפעם הבאה

 

הרחבת נקודת המבט בזמן ״חירום״ – טעויות וכשלונות יוצרים לחץ. כשאנחנו בלחץ, הראייה שלנו מצטמצמת (תופעה שנקראת ״ראיית מנהרה״). זאת הסיבה שבפעם הבאה שאתם מתמודדים עם משהו שלא הצליח – בתוך המתח, כעס או אכזבה זכרו לקחת רגע לעצמכם לחשיבה. הרחיבו את נקודת המבט שמצטמצמת ברגעים כאלו. זאת ע״י כך שתשאלו את עצמכם – איזה מנהלים הייתם רוצים במצב כזה? מה תרצו שאנשיכם יזכרו ממה שקרה בעוד שנה מהיום? מהן דרכי הפעולה והתגובה שיסייעו לכם להפוך את מה שקרה להזדמנות?

״מעז יצא מתוק״– היתה טעות, היתה למידה, הבנה תיקון והמשכתם הלאה. לא אחת לטעות שהיתה יש גם השלכות ארוכות טווח, חיוביות. למשל- ספק שנעזרתם בו כדי לגשר על הפער- וכך גיליתם יכולות משלימות טובות לארגון. ואולי מצאתם פיתרון בדרך חדשה שלא ניסיתם קודם והיום הוא כבר משולב באופן שעובד עכשיו טוב יותר. היכולת לראות ולהראות לאנשיכם גם את היתרונות שנוצרו עם הזמן מהטעות מאפשרת לאנשים שלכם לטעות, להתאושש ולשאוף לייצר מהתיקון משהו בעל ערך.

לסיכום, כשתבוא הטעות הבאה, ומה לעשות – היא תבוא…, לצד המתח שהיא תעורר, השקיעו בכניסה לנתיב החיזוק. פנו תשומת לב לביצוע פעולות ניהוליות שיובילו לתוצאה חיובית למרות הטעות. לפחות שיצא משהו טוב מכל הסיפור…

שתפו את הפוסט:

Facebook
Email
LinkedIn
WhatsApp
דילוג לתוכן