״כל שבועיים אני תופס את הראש ואומר לעצמי – עם משבר כזה עוד לא התמודדנו״.
כך שיתף אותי השבוע מנהל שאני מלווה. ובמילים המדוייקות שלו שיקף תחושה שיש למנהלים ומנהלות רבים בתקופה כל כך כאוטית.
בפתחה של 2024, כשחוסר הוודאות וקצב השינויים ״על סטרואידים״, כשיש תחושה של שליטה נמוכה על איך שהשנה הזאת הולכת להראות, יש משמעות לחיזוק תחושת השליטה וההובלה של עצמנו בתוך כל זה.
מה הערך בכתיבת מטרות?
מחקר של גייל מת׳יוס הראה שהסיכוי להשיג מטרות עולה ב 42% רק מעצם זה שכתבנו אותן. סה״כ זה הגיוני – אם יש משהו שאנחנו רוצים, אבל אנחנו לא מגדירים אותו לעצמנו, הסיכוי שנשיג אותו הוא די מקרי ואקראי.
לעומת זאת, אם דייקנו לעצמנו מה אנחנו רוצים, ניסחנו וכתבנו את הדברים, למעשה הצהרנו לעצמנו שאנחנו מכוונים לשם.
זהו למעשה השלב הראשון ביצירת המציאות שאנחנו רוצים. פיטר דרוקר ניסח את זה מצויין:
״The best way to predict the future is to create it״
לשתף את המטרות
אפשר לקחת את זה עוד צעד קדימה – לשתף אנשים במטרות ששמנו לעצמנו. זה מעלה עוד את הסיכוי שנשיג את המטרות, כיוון שבשיתוף יש יותר מחוייבות להשגת המטרות.
איזה מטרות מציבים?
בטד המעולה של טים אורבן על דחיינות, (באמת אחד הטובים – אל תפספסו) הוא מגיע לקראת הסוף לתובנה מאירת העיניים הבאה: יש שני סוגים של מטרות:
מטרות שיש להן דד ליין. לדומה – לסיים אבן דרך בפרויקט, להציג בהנהלה את התכנית, לדלבר תוצרים וכו׳). לרוב, אחנו משקיעים הרבה מאמץ להשיג אותן כדי לעמוד בדד ליין.
מטרות שאין להן דד ליין. לדוגמה, להשקיע יותר בפיתוח העובדים שלי, לקדם את הקבוצה שבהובלתי בראיה אסטרטגית, ללמוד משהו חדש, לחיות יותר בריא…). בפועל – המטרות מהסוג הזה הן אלה שהכי חשובות לנו. הן משקפות את הדבריםהמשמעותיים שנעשה בתפקיד שלנו או בחיים שלנו. זה החותם שנשאיר, אלו הדברים שיזכרו לנו בעוד כמה שנים.
ופה יש פרדוקס גדול: דווקא את המטרות מהסוג השני, אלו שהכי חשובות לנו, אנחנו יותר נוטים להזניח ביחס למטרות מהסוג הראשון
אז עכשיו, לקראת 2024, תנו לעצמכם מתנה. כמה דקות של רגע בשקט עם עצמכם בו תכתבו את המטרות שחשוב לכם להשיג בשנה הבאה.
כך – בפתחה של שנה עם מציאות לא פשוטה וחוסר וודאות רב, תייצרו לעצמם פוקוס על מה חשוב לכם ולאן אתם מכוונים.
שתהיה 2024 עם התפתחויות טובות!
