לכל אחד מאיתנו יש סט של תפישות, הנחות יסוד, אידאולוגיות שמלוות אותנו במהלך היומיום, במהלך הקריירה. אני קוראת להם “המשקפיים של החיים” כי התפישות הללו הן כמו עדשות המשקפיים – עם העדשות האפורות המצב נראה קודר, עם העדשות בצבע ירקרק – המצב נראה רענן ומלהיב, ישנן עדשות שדרכן המציאות נראית מטושטשת, ואחרות בהן רואים רק מקרוב.
אותם “משקפיים של החיים” עוזרים לנו בכך שהם עושים לנו סדר, מקלים על המח- יהיה מאוד קשה אם על כל בחירה או פעולה יעלו בנו ספקות ונשקיע מחשבה מקיפה ולכן אנחנו פועלים איתם באוטומט – הם מנחים אותנו ומלווים אותנו בבחירות והמעשים שלנו. באופן טבעי, ישנם מקומות שה”משקפיים” מקלים עלינו לראות את התמונה בצבעים הנכונים לנו ושמקדמים אותנו לאן שאנחנו שואפים. לעומת זאת, ישנם “משקפיים” שמשאירים אותנו “עבדים” לדברים שאיננו מעוניינים בהם, משאירים אותנו באותו מקום שאינו נח לנו, מגבילים לנו את הראייה.כמה דוגמאות:
- השינוי הזה לא מתאים עכשיו, זה זמן לא טוב בחברה”
- “אין לי זמן לפיתוח עסקי, אני חייב להיות מעורב בכל דבר שהעובדים שלי עושים – הם לא מספיק מנוסים”
- “הייתי מאוד רוצה להתקדם למשרה הזו, אבל אין לי ניסיון בתחום כך שאין סיכוי”
- “השוק מלא במחפשי עבודה מנוסים וטובים ממני, אין לי מה לנסות אפילו”
את ה”משקפיים”, שמגבילים אותנו שווה לבחון כי הם מונעים מאיתנו לעשות צעד שיקדם אותנו אל עבר דבר שמשמעותי לנו. ישנם משקפיים שצריך להחליף וישנם כאלה שדרוש ליטוש קל או התאמה של גוון – כדי לעשות שינוי.
בהמשך לדוגמאות- אם נחליף משקפיים ניתן להתבונן באותם המצבים באופן שונה. למשל:
- “המצב כרגע לא טוב בחברה, זו יכולה להיות הזדמנות לקדם שינוי שיכניס רוח חיובית וממנפת”
- “חשוב לי לעסוק בפיתוח עסקי, אני לוקח בחשבון שיהיו לעובדים טעויות. בכך שאני מעורב במה שהעובדים שלי עושים – אני לא נותן להם לצבור נסיון וכך לעולם לא יתפנה לי זמן ניהולי”
- “ידע ונסיון ניתן לצבור. יש לי כישורים אישיים שמהווים ערך מוסף משמעותי לתפקיד” או “הנסיון הקיים שלי יכול לתרום זווית ראייה חדשנה לתפקיד”
- “ישנן חברות שמחפשות עובדים בתחילת דרכם כדי לבנות אותם בהתאמה לרוח הארגון, אליהן אכוון”
משקפיים שונים עם עדשות אחרות נותנים מבט שונה על המצב, ומכאן תפישת המצב משתנה והפעולות בהתאם.
ברמה האישית, עד לא מזמן היתה לי אידאולוגיה שלמה למה לא להיכנס לרשתות החברתיות. האמנתי ופעלתי לפי ההנחה שהשיווק הטוב ביותר הוא דרך עבודה טובה ולקוחות מרוצים. התעקשתי על כך שנים. כן, זאת אני שעד לפני כחודש לא היה לה פרופיל בפייסבוק…
זה לא פשוט לכתוב לעולם (ומה אם יגידו… ומה אם יחשבו ש…), זה לא פשוט להבין מה “תופס” ומה לא, ועדין יש בי קולות שאומרים שמדובר בבזבוז זמן, אבל ימים יגידו… החשוב זה לנסות דרכים נוספות, לפתוח שבילים חדשים שיכולים להוביל להתקדמות.
התפתחות אישית – שאלה ממקדת
כדי לזהות את מה שמגביל אותך, אני ממליצה בחום לענות על השאלה:
מה היום לא נעשה על ידי ואם יעשה – ישנה / יקדם / יקל את חיי באופן משמעותי?
מה היום לא קורה שאם אגרום לו לקרות – יוביל לשינוי איכותי וחיובי בחיי?
- רשמו לפניכם את התשובות (השקיטו את הקולות המבטלים כמו “טוב, אבל זה בלתי אפשרי” או “זה לא חדש אבל גם לא מציאותי” “למי יש זמן / כסף לזה” וכדומה).
- התבוננו (מומלץ עם חבר / קולגה) בתשובות וחשבו – איזה “עדשות” מטשטשות את הראייה או צובעות את המציאות בגוונים מעכבים? – מה מגביל אותי במימוש של הדברים.
- חפשו את העדשות החלופיות המתאימות, את זווית הראייה המקדמת, אני ממליצה בחום לבחור משפט חיובי שיהיה משפט “נגד” לקולות השליליים. מה יש לי שיכול לקדם את המימוש? מה מתוך הגורמים המעכבים הוא בר שינוי בקלות יחסית.
- להתחיל לעשות בנחישות, לפעול למימוש
את אותו התהליך ניתן לעשות עם עובד במסגרת תהליך חניכה – לראות מה הם ה”משקפיים” שמגבילים אותו, ואילו אחרים כדאי לאמץ, לבחון איתו את השאלות המשמעותיות ולחפש את התשובות.
זהו תהליך שמעצים גם את המנהל החונך וגם את הנחנך, זה ללוות עובד במסע אישי ומקצועי.
