כבר תקופה אני מסתובבת עם תחושה שיש פער בין ה"באז", כמות השיח וההדרכות על שימוש ב-AI לבין השימוש בכלי AI על ידי מנהלים ביומיום בעבודה. ואז מצאתי מחקר של מקינזי שמדווח שרק 20% מהמנהלים שהשתתפו בו משתמשים בAI באופן שוטף בבית ובעבודה. כלומר, נכון למועד המחקר 80% מהמנהלים עדיין לא משלבים כלים של AI בעבודתם היומיומית.
היתרונות של שילוב AI בניהול שלך
כמנהלים ומנהלות אנחנו מבינים שיש יתרונות בשילוב כלי AI בניהול ובינהם:
1. חיסכון בזמן והגברת היעילות – כלי AI יכולים לסייע בקריאה וסיכום של נקודות מרכזיות של מאמר או פגישה, לאסוף נתונים ומידע מהרשת, לייצר תמונה במקום לחפש אחת, לעזור לנסח טקסטים במהירות רבה יותר, מה שמשחרר אתכם למשימות בעלות ערך גבוה יותר.
2. קבלת החלטות מבוססת נתונים – ישנם כלי AI שמסוגלים לעבד כמויות עצומות של נתונים ולזהות דפוסים שמאפשרים קבלת החלטות מבוססות יותר. הם יכולים לייצר מחקר שוק על בסיס מידע שניתן להן ועוד.
3. יצירתיות וחדשנות – כלי AI יכולים לזהות מגמות ולסייע בפיתוח מוצרים חדשים, לסער מוחות סביב נושאים שונים, לכתוב טקסטים יצירתיים.
4. אטרקטיביות לעובדים – אין ספק שמנהלים וארגונים שמאמצים כלי AI ליומיום יהיו מועדפים על ידי עובדים שמחפשים את ההתקדמות הטכנולוגית ופיתוח היכולות שלהם בתחום. אולי הם כבר עובדים שלכם, או כאלה שמחפשים עבודה, זה נותן לכם יתרון משמעותי.
יש יתרונות נוספים, אבל נדמה שזה רק עניין של זמן (ולא הרבה) עד שבכל ארגון שימוש בבינה מלאכותית ישתלב באופן טבעי בעבודה.
אז למה רק 20% מהמנהלים משתמשים בכלי AI?
אתגרים וחסמים בהטמעת AI בעבודה
כמו בכל דבר חדש- ישנם חסמים ואתגרים שמונעים מאיתנו לאמץ שינוי.
>> הצפה באפשרויות לצד חוסר ידע – לאדם שזה לא המקצוע שלו קשה עד בלתי אפשרי לעמוד בקצב התחדשות הכלים והפלטפורמות השונות. כשהמידע מפוזר ולצידו יש חוסר ידע איך לגשת אליו זה מקשה מאוד על אימוץ הכלים.
>> גישה ותפיסות שגויות – בפן האישי – ישנם אנשים שמגדירים עצמם "לא טכנולוגיים", לאחרים קשה להבין את שינוי הגישה- לגבי איך עובדים עם AI ובמה זה שונה מחיפוש מידע בכלים הקיימים. בפן הארגוני – ההשלכות משימות בכלי AI בעבודה לא ברורות- אנשים חוששים לאבד את העבודה שלהם, חוששים משימוש לא בטוח או הוצאת מידע רגיש, יש חשש מהסתמכות על מידע לא מדוייק או נכון.
אגב, "קלוד" כותב שיש גם לא מעט דעות קדומות על היכולות והמגבלות של AI, הוא צודק או מצדיק את עצמו 😉 ?
>> חסמים טכנולוגיים או רגולטוריים – אני שומעת לא מעט ממנהלים בארגונים שיש חסימה של גישה לכלי AI מטעמי אבטחת מידע, אלו שרוצים "לרוץ קדימה" צריכים להיאבק ולהצדיק את השימוש בכלים בארגון. במקרים אחרים ארגונים לא מוכנים לשלם על מינויים לכלים השונים. לצד זה, הרגולטורים עדין לא נתנו עד דעתם בנושא לעומק, עדין אין הסדרה מצד, וגם זה מגביל (שלא לומר מונע) את אימוץ הכלים.
>> חסמים ארגוניים – קושי לעשות שינוי תפיסתי ותרבותי, הנהלה ש"יושבת על הגדר" או לא מקדמת מדיניות לנושא בקצב הנדרש.
זו רשימה חלקית של חסמים, אבל מעניין שהמחקר מראה ש 20% מהמנהלים מתגברים עליה. אני מניחה שברוב המקרים זה קשור בהם- בתפיסה, ביכולות, לפני שזה קשור בארגון.
ולכן- אם אנחנו רוצים להיערך לאימוץ כל AI צריך להתחיל מעצמנו-
המרכיב הפסיכולוגי שמרתיע מנהלים מאימוץ כלי AI
נכון, יש לא מעט אתגרים טכניים וארגוניים, אבל חשוב לשים לב שהטמעת AI בניהול היומיומי מציבה אתגר אישי – פסיכולוגי משמעותי בפני מנהלים רבים.
זוהי כניסה לעולם חדש לגמרי, עם חוקים, צורות חשיבה, שיטות עבודה שונות ממה שאנחנו מכירים. זה דומה להגעה במפתיע למדינה זרה עם תרבות שונה לחלוטין בה אנחנו לא מדברים את השפה. מאיפה מתחילים? למי מקשיבים, מה אנחנו עושים כאן?
דפוסים קיימים ויציבים שמשרתים אותנו נפלא עד היום צריכים להשתנות, וזה לא פשוט. יש כאן אתגר פסיכולוגי: חוסר וודאות שמוביל לחוסר ביטחון, ריבוי המידע שמייצר הצפה ומחזק את הערעור, הצורך להתאמץ ולייצר ניסיונות חוזרים כדי לרכוש מיומנויות חדשות- מקום שרובנו לא היינו בו שנים רבות מאוד. כל אלו יוצרים חסמים פסיכולוגיים משמעותיים.
המעבר לעידן ה-AI דורש למעשה שינוי תפיסה שעדין לא גובשה…
להשתמש ולהטמיע כלי AI בניהול – איך עושים את זה
אולי זה עוזר או מנחם לדעת שאנחנו נורמליים, שלרוב האנשים זה לא פשוט. ועדין, כדאי שנתקדם. איך? כמה כלים:
1. שינוי תפיסה- הרצון ללמוד הכל, מהר, עכשיו, לקבל את המידע ארוז ומדוייק הוא טבעי, אבל לא משרת אותנו. כמו בהגעה למדינה חדשה, אנחנו חייבים להאט את הקצב, לבקש עזרה, "לטעום" ולהתנסות. וזה לוקח יותר זמן.
באופן אישי, אני מרגישה לא יעילה "ללכת לאיבוד" בעולם הזה, אבל מזכירה לעצמי שההתנסות הזו עוד תניב רווחים גדולים. נדרשת סבלנות ללמידה, למציאת הפתרונות. ואם להיות כנים – אין לנו הרבה ברירה, וזה רק עניין של זמן. אז כדאי לגשת לזה עכשיו, עם סבלנות, מאשר בהמשך, עם לחץ.
2. קבוצות למידה ותמיכה– יש היום אינסוף מידע ואנשי מקצוע שמלמדים את הנושא- קבוצות וואטסאפ, ברשתות החברתיות. "אמצו" לעצמכם קבוצה או איש מקצוע כדי להיחשף וללמוד מהם.
3. צרו מרחבי "ניסוי" בטוחים – התחילו בהטמעת כלי AI קטנים במסגרת בטוחה: חיפוש מידע, ניהול משימות, פידבק על תוכן, ניתוח אקסל. תהיו ממוקדים ותתחילו "בקטן".
4. חלקו את הלמידה – יש כאן תהליך למידה שיקח זמן. הוא עדין קורה בעודנו לומדים… חשוב לחלק את הלמידה לאורך זמן, במנות קטנות, כדי לא להישחק.
5. הקדישו לזה זמן ביומן – אנחנו מדברים על למידה חשובה, ולכאורה לא דחופה. יש שרפות לכבות ודברים חשובים יותר. לכאורה. מהר מאוד, מנהלים שלא יקדישו זמן לנושא- ישארו מאחור. סגרו לעצמכם זמן ביומן, 2-3 פעמים בשבוע, לחצי שעה – שעה, כדי להתעדכן, לקרוא ולהתנסות.
האם אנחנו מוכנים לעידן הבינה המלאכותית?
היתרונות ברורים, והחסמים איתם. אזור ההשפעה המיידי של כל אחד ואחת מאיתנו – זה אנחנו. הבינו מה החסם האישי שלכם, צרו פתרון שיסייע לכם והתחילו להקדיש לזה זמן. כי בזמן שהעולם שועט קדימה, כל אחד ואחת מאיתנו חייבים להתקדם, להכיר, ללמוד. עד שלא נבין איך עבדנו קודם בלי זה…
