הבלוג

הרשמו וקבלו את הפוסט הבא למייל:

פוסטים חדשים

מה מעניין אותך

ניהול ויצירת אי של וודאות בתוך אי הוודאות

רובנו שואפים ליציבות, וודאות, ביטחון.
מה שמאפיין את התקופה הנוכחית זה בדיוק ההיפך – אי וודאות, חוסר יציבות וערעור הבטחון,
וזה מוביל לכמיהה ורצון עז בהם.
ניסיון ניהולי לייצר תשובות ברורות, וודאיות ובטוחות עלול לעורר תגובה צינית, ביקורת או אכזבה בקרב העובדים בארגון.

המצב הזה, בו אנחנו רוצים במשהו שלא אפשרי- שוחק לאורך זמן, מייצר כעס ותסכול. בנוסף, הוא עלול להוביל לקיפאון וחוסר גמישות שמונעים התחדשות, זיהוי מגמות חיוביות או הזדמנויות שצצות. הזדמנויות גם בהתנהלות הפנימית – פתרון בעיות, שיפור תהליכים, שימור עובדים וגם בחיצונית – התנהלות עם לקוחות, פיתוח מוצרים ושירותים.

יצירת אי של וודאות בתוך אי הוודאות והבנה שגמישות והשתנות הכרחיים בימים אלה כדי שהארגון יצלח את התקופה בטוב הם כלי ניהולי. זה מאפשר לעובדים בארגון לתעל את האנרגייה שלהם, את המאמץ, את ההשקעה למקום מצמיח ומקדם במקום תסכול.

איך מייצרים וודאות וגמישות בתנאי אי וודאות?

1. להגדיר לאן אנחנו רוצים להגיע? –
איך אנחנו רוצים להיות בסיום האירוע הזה. אפשר להסתכל על השאלה במגוון היבטים-
• עסקיים – איך אנחנו רוצים להיות ממוצבים בשוק? איזה שינויים אנחנו צופים ואיזה ערך אנחנו מביאים ללקוחות? מה תיחשב הצלחה בעוד שנה?
• ניהוליים – איך אנחנו רוצים להיתפס על ידי העובדים שלנו? כמקום עבודה? מה אנחנו רוצים שיאמרו עלינו העובדים באותה התקופה?

2. מעבר תפיסתי – מחיפוש תשובה לפילוס הדרך-
אנחנו בתוך תקופה שהמציאה ועוד תמציא הרבה דברים מחדש – מה זה "מקום עבודה", איך מייצרים מפגש בין אנשים ומתקשרים מרחוק, ועוד ועוד.
לרוב בסביבה עם וודאות גבוהה אנחנו מחפשים את "ה"תשובה, "ה"פיתרון – למוצר הבא, למהלך אסטרטגי, לדילמות ניהוליות. התקופה הזו מחייבת מעבר לגישה שבה אנחנו מפלסים דרך, יוצרים אותה צעד אחר צעד, בודקים מגוון אפשרויות, מקבלים החלטות לאור מצב קיים מתוך הבנה שכנראה הן עוד ישתנו. גישה של בדיקה, התנסות, לאור מטרות ומדדים ברורים מאפשרת להכיל יותר שינויים, לבדוק עוד חלופות ולא להתאכזב כשמתגלה אתגר חדש.
בפילוס הדרך יש גם משהו מרגש!

3. דברו (גם) מספרים –
כי זה וודאי, משקף תמונת מצב אובייקטיבית וברורה שלא מסתמכת על תחושות כלליות. כנות, ישירות, ושקיפות – מייצרים אמון וביטחון בקרב העובדים. היו אותנטיים ועקביים. זו דרך מצויינת לרתום לעשייה מקדמת.
לדוגמא – לפני שבועיים הייתי במפגש בו הציג המנכ"ל לעובדי החברה (בזום) את מצבה בהיבטי מכירות, התחייבויות, תנועת לקוחות ושיתף בשיקולים כלכליים בנוגע למהלכים הבאים. מכאן הוא הזמין להעלות רעיונות והצעות לייעול, להזדמנויות חדשות, לרעיונות יצירתיים. המהלך התקבל בהערכה גדולה.

4. "תמדדו דופק" –
תשאלו, תקשיבו, תמצאו פתרונות – כל אדם מקבל את המצב אחרת. בשבוע שעבר במפגש של קורס ניהול אמר מנהל אחד שפגישות בזום הן סיוט עבורו ואחרי 5 דקות הוא מאבד את הקשב, ואחרת סיפרה באושר על הזמן שזה חוסך לה. הבינו איפה נמצא כל עובד שלכם, איך משפיע עליו המצב ומצאו פתרונות ככל שניתן.
לדוגמא- עובד שמרגיש מנותק ומתרחק – קיימו שיחה יומית של 10 דקות לשיתוף, עובדת עם ידע ייחודי שנהנית מהמצב ויש חשש שתעזוב בגלל האפשרויות שנפתחות בפניה בעולם העבודה החדש (גבולות מקום העבודה נפתחו מבחינתה) – דברו איתה על כיוונים להתפתחות בחברה ובנו איתה תוכנית.

5. קחו חופש – אי הוודאות דורשת עבודה מאומצת – יותר חשיבה, יותר דברים שנעשים לראשונה. במקביל, "לקחו לנו" את יעדי החופשה מעבר לים, ואת השקט שבחופשה. בימים כאלה ששוחקים את החוסן האישי, לא אחת מתישים, כל כך חשוב לקחת פסק זמן. להתרענן, לנוח, להתרחק מהלחץ. אפשרו לעצמכם להתנתק, ותנו את זה גם לעובדים שלכם.

בתוך כל המצב אנחנו עדים לפתרונות ויוזמות חדשות ויצירתיות. הן מגיעות ממינדסט של הובלה, פילוס דרך, רצון להשפיע. מתוך יצירת אי של ודאות בתקופה של אי וודאות.


להצלחה הניהולית שלך,
רות

שתפו את הפוסט:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
דילוג לתוכן