הקורונה השפיעה על כל אחד ואחת מאיתנו אחרת. יש מי שנהנה מהתקופה ומההזדמנויות שהביאה עימה, ויש מי שלא היה לו קל…
מה שכן, עצם היציאה מהשגרה גרמה לרבים לחשוב מחדש על איך נראית השגרה שלהם ומכאן לסוג של ״חשבון נפש״. כזה בו שואלים שאלות שלא תמיד יוצא לשאול בתוך קצב החיים המהיר: עד כמה אני עושה את מה שאני אוהב בעבודה? איך משפיעה עלי העמידה בפקקים והעומס היומיומי? מהי סביבת העבודה שהכי מתאימה לי? האם מידת המעורבות שלי בחיי המשפחה שלי מספקת אותי? עד כמה התפקיד שלי מאתגר אותי? ועוד ועוד…
ועם כל השאלות האלו בראש, מתחילים לחזור ל(סוג של) שגרה.
ל״חשבון הנפש״ הזה, השפעה רבה על רמת האנרגיה איתה באים לעבודה. יש מי שחוזר בשמחה והתלהבות ויש מי שחוזר עם מצברים מרוקנים.
אותו ״חשבון נפש״ או ״שיחה פנימית״ גם ככה מתקיימת בראש של כמעט כל אחד מהעובדים שלכם, אז למה שלא תהיו חלק מהשיחה הזאת?
כשהשיח הזה עובר משיח פנימי של העובד לשיח משותף בינכם, אתם יכולים ללמוד על ״מצב הצבירה״ בו הוא נמצא לאור התקופה, לחזק את הקשר והאמון בניכם, ולסייע בחיזוק רמת האנרגיה.
כדאי לקיים שיחה כנה, פתוחה הדדית בה תשתפו על השפעת התקופה הזאת עליכם ובמקביל תשאלו שאלות:
- על מה שהיה– איך עברה עליך התקופה? מה היה לך הכי מאתגר? איך היה לך לעבוד מהבית? משהו טוב שקרה? משהו שלמדת מהתקופה הזאת?
- על החזרה לשגרה– איך משפיע עליך המעבר מהעבודה מהבית / במשמרות לשגרה הנוכחית? או- איך משפיעה עליך העבודה מהבית לאורך זמן, מה הבעיות איתם אתה מתמודד כרגע? מה תרצה לקחת מהתקופה שהיתה ולשמר קדימה? מה יעזור לך לצלוח הכי טוב את האתגרים שיש לך כרגע?
לשיתוף אישי משלכם על השפעת התקופה עליכם ועל תובנות שהתחדדו לכם תהיה תרומה גדולה לרמת הפתיחות ואייכות השיח.
עם סיום השיחה, כדאי להסתכל קדימה – ולדבר על אבני הדרך המרכזיות שצפויות, מהם האתגרים המרכזיים שבפתח, איך אתם רואים את התרומה האישית של העשייה של אותו אדם לתמונה הכוללת של תוצרי היחידה באופן שמחזק תחושת משמעות לעשייה היומיומית.
כך תוכלו לחזק את חיבור אנשיכם לאתגרים קדימה, תעבירו מסר לעובדים שאתם רואים אותם ותשמרו את עצמכם בתמונה לגבי מה שקורה איתם.
