בשבועות האחרונים אפשר לראות לא מעט מידע, טיפים, כלים למנהלים – איך נכון לפעול עם עובדים במצב הנוכחי במדינה: שיחות אישיות, שגרות, הכלה, אמפטיה, שיתוף.
הכל מאוד מדוייק ונכון, אבל הי, מה איתך? יש לך כוחות לשיחות? יש לך קשב לאחרים?
יש ציפייה ממנהלים להיות עם האנשים שלהם, לקדם משימות ויעדים, להיות קשובים לצרכים של לקוחות בארץ או בחו"ל, גם כשרבע מהעובדים במילואים, או לא מגיעים כי פונו מהבית, או חלילה נפגעו באופן ישיר.
עכשיו נוסיף לזה את תוספת הזמן כדי לקיים שיחות אישיות תכופות, לשמר מוטיבציה, להכיל וגם לדרבן. וכל זה בזמן שכאב הלב לא מרפה, הילדים בבית ואז במסגרת ושוב בבית, כשהדאגות לקרובים לנו לא עוזבות את הראש ועוד ועוד…
בתוך כל הציפיות האלה, חשוב לעצור ולשאול – מה שלומך?. פשוט ככה. ולחכות לתשובה.
למה? כי דרושים היום מנהיגים בארגונים, וכדי להיות כאלה דרושים משאבים פנימיים קודם כל. בדיוק כמו שבטיסה מנחים אותנו שבמקרה של מחסור בחמצן- חשוב לשים את המסכה קודם על עצמנו ורקאחר כך אל אחרים.
אנשים מחפשים היום מנהלים שהם מנהיגים. כאלו שאפשר להאמין בהם ולהם, להיות משמעותיים עבורם. הם לא רוצים להיות "בורג במערכת" או "מקדמי משימות". כמנהלים, כמנהיגים, חשוב שתהיה לכם האנרגיה, הפניות, להביא לידי ביטוי את היכולות שלכם שמחברות אנשים, שמקדמות עשייה משמעותית. אבל בשביל זה אתם קודם כל צריכים לשים את מסכת החמצן על עצמכם.
ערכת עזרה ראשונה עצמית - 9 כלים למנהלים
כדי להצליח לתפקד באופן מיטבי לימים אלה (זה לא אומר ה 100%, זה אומר מיטבי ביחס לעצמך) אספנו 8 כלים פרקטיים, ממוקדים שנועדו עבורך, למלא את המצברים.
מומלץ לסמן את זה שהכי "תופס אותך" – להתחיל איתו:
1. לקבל את התגובה שלך, כל תגובה – "במצב לא נורמאלי, כל תגובה היא נורמאלית". המשפט הזה שאנחנו שומעים מכל כיוון, מזמין אותנו להיות בחמלה כלפי עצמנו קודם כל, ללא ביקורת. זה בסדר שאין כח, או ההפיך- רצון להיות בעבודה כל היום.
2. למלא את המצברים – כשמשקיעים כל כך הרבה באחרים, חשוב גם למלא את המצברים. זה יכול להיות פרק בסדרה, נשימה עמוקה לפני שיוצאים מהרכב, שיר אהוב שמרים את מצב הרוח (ואולי בכלל לשיר אותו בקולי קולות), שיחת טלפון עם מישהו קרוב שעושה לכם טוב, לשים את הטלפון בצד לשעה ולשחק עם הילדים. מה שזה לא יהיה – לעשות ממנו פעם ביום (לפחות…)
3. גבולות – כמנהלים, יש ציפיות ודרישות מכם שבאות מכל כיוון- עובדים, מנהלים ישירים, ממשקים, בית. באופן אוטומטי, רוב המנהלים מנסים להיענות לציפיות ומקווים להצליח לעמוד בהן. וכשהמשאבים מוגבלים, ולא ניתן לעמוד בכל אותן ציפיות, התוצאה היא לרוב לחץ מוגבר להספיק. זה זמן טוב עבורך להתאמן על הגדרת גבולות לאחרים ולהגדיר במדוייק מה אוכל לעשות ומה ידחה כרגע, וגם למה. מה שמעביר אותנו לנקודה הבאה.
4. לבקש עזרה – זה יכול להיות לעשות OUTSOURCE לפעולות מסוימות (כן, זה יעלה כסף, אבל זה יגביר את הסיכוי שזה יקרה), זה יכול להיות בקשת תיעדוף מהמנהל הישיר, לבקש עזרה מהעובדים או להרחיב להם תחומי אחריות. באופן הזה הם יורידו ממך דברים (ואם הם לא יכולים? לא לשפוט. כולם עמוסים).
5. שיתוף וסיעור מוחות לטובת ייעול תהליכים – זה לא הזמן להיות "לבד בצריח" זה כן הזמן לערב גורמים נוספים- הצוות שלך, ממשקים, לקוחות – להזמין אותם לעשות יחד סיעור מוחות סביב אתגרים משותפים: שינוי תהליך עבודה, חלוקה אחרת של המשימות, מציאת פתרונות חדשים שיקלו על האנשים שיאפשרו לחסוך זמן או אנרגייה בדרך להשגת היעדים. יש משהו באוויר שגורם לאנשים לרצות לעזור. זה זמן טוב לצאת מה"צריח", יש אווירה של נתינה.
6. שיתוף בקושי– ווינטלציה. זה יכול להיות עם המנהל או המנהלת הישירים, עם חברים, הורים, בני זוג. חשוב להוציא את הקושי. אפשר ומומלץ לבקש בתחילת השיחה שיקשיבו, שלא יענו, יכילו. אתם "תוציאו" את מה שעל ליבכם, ובזאת תסתיים השיחה.
7. אותנטיות – לפעמים אנחנו מרגישים שצריך לשמור את עצמנו אסופים, לא להתפרק מול האנשים שלנו. בין "התפרקות" שעלולה לשדר מצוקה, ל"החזקה" שעלולה לשדר ריחוק או ניתוק מומלץ להשתמש באותנטיות. להיות כנים. למשל: לשתף שגם לכם קשה להתרכז, לשתף באתגר שיש לך בשילוב שבין הבית לעבודה. זה אנושי ומחבר את האנשים, וגם מוריד ממך את הצורך "להחזיק" מצג ש"הכל בשליטה".
8. לקום – לפעמים אנחנו תקועים, אנחנו יודעים שאנחנו תקועים ובכל זאת אנחנו ממשיכים להיות באותו מקום של תקיעות. זה יכול להיות מול בעיה שלא מוצאים לה פיתרון, או מול האינסטגרם. ברור לנו שאנחנו משחיתים זמן ואנרגייה על משהו שלא מקדם אותנו. זה הזמן לקחת רגע, לקום, לזוז. זה יכול להיות ללכת להכין קפה, או לצאת לסיבוב קצר בחוץ, או לקום לשאול מישהו שאלה. פיסית, קומו. זה יקדם אתכם אל השלב הבא.
9. לכייל את עצמך – לקחת רגע כדי לשאול את עצמך – "איך אני רוצה להיות בתקופה הזו?" לדייק אותך לעצמך, לכוון את אופן הפעולה שלך בימים אלה. השאלה הזו מביאה לתשובות מפתיעות, חלקן כבר מתקיימות היום, וחלקן רק מחכות לבוא לידי ביטוי.
לסיכום,
האנשים שלך זקוקים לך עם אנרגיות, בהובלה, עם ביטחון. לפני שאנחנו מסוגלים לתת לאחרים, אנחנו צריכים לוודא שיש לנו מספיק משלנו.
זה הזמן לדאוג לעצמך.
