
אל תחכו שיקדמו אתכם לתפקיד הבא, קדמו את עצמכם בארגון
בתוכניות הניהול שלנו, אני פוגשת לא מעט מנהלים שמשתפים בתסכול שלהם מכך שהם רוצים להתקדם או להתפתח בארגון- לתפקיד ניהולי בכיר יותר, תפקיד מקביל ביחידה
בתוכניות הניהול שלנו, אני פוגשת לא מעט מנהלים שמשתפים בתסכול שלהם מכך שהם רוצים להתקדם או להתפתח בארגון- לתפקיד ניהולי בכיר יותר, תפקיד מקביל ביחידה
השבוע קיבלתי הודעה וסיפור ממנהל שהשתתף באחת מתכניות פיתוח המנהלים שלנו. זו היתה ההודעה: מאחורי ההודעה עמד אירוע עם מנהל מקביל מיחידה אחרת בארגון- ממשק,
מנהלים רוצים חזרה למשרדים. עובדים רוצים גמישות. עד כמה עמוק הפער? רוב מקבלי ההחלטות בארגונים מעידים שהחזרת העובדים למשדרים הוא נושא שמעסיק אותם. מן הסתם
בעולם גלובאלי כמעט כל ארגון והנהלה מושפעים ממגוון של אירועים שקורים בעולם. לדוגמא – אירועים פוליטיים כמו התחלפות שלטון במדינות או מלחמה, אירועים פיננסיים כמו
כך קרה בשבוע שעבר – במפגש בתכנית פיתוח מנהלים, שיתף אחד המנהלים שמתוכננת לו להמשך היום שיחה עם לקוח. הוא שיתף שזאת הולכת להיות שיחה
שוק העבודה משתנה אל מול עיננו. הניסיונות להגדיר את התקופה בכותרת "ההתפטרות השקטה" / "הגדולה" / "שוק של עובדים" / "שוק של מעסיקים" – מנסים
אחד האתגרים המרכזיים של מנהלים הוא היכולת להאציל סמכויות לעובדים. למה? >> כי אנחנו לוקחים איתנו הרגלים מתפקיד קודם – לעשות את הדברים בעצמנו >>
דמיינו קבוצת אנשים שחותרים בסירת משוטים… חלקם משקיעים הרבה מהכח והמרץ שלהם. חשוב להם לקדם את הסירה במהירות, חשוב להם שהסירה תגיעה ליעד. הם מושקעים
נסכים כולנו שעולם העבודה נמצא היום בשינוי, לאורך הדרך ניתנים שמות לתופעה כמו "new normal", ההתפטרות הגדולה, ההתפטרות השקטה ונוספים וודאי יגיעו בהמשך. לאן זה
בעוד שעולם העבודה משתנה בקצב מסחרר דבר אחד נשאר בטוח – המלחמה על הטאלנטים. היא תמיד היתה ותמיד תהיה. וכשעולם העבודה משתנה, גם ״שדה הקרב״