כלים ניהוליים

זה לא סוד שעבודת ממשקים בין מחלקות או יחידות שונות בארגון יכולה להיות מאתגרת: אי הבנות שנוצרות מזוויות ראיה שונות של התמונה, תקשורת חלקית או לקויה שמובילה למחסור במידע, חיכוכים בין אנשים שמובילים לחוסר תקשורת והפעלה של אחרים ועוד…  כל

אלו הימים בשנה שאנחנו רגילים לשיחות הערכה. רק שבשנה החולפת אנחנו בSplit- מצד אחד דברים המשיכו כרגיל, מצד שני- אנחנו עדין במלחמה שמייצרת אתגרים… לכן, מנהלים רבים מתבלטים איך נכון להתייחס לאנשים שמתמודדים עם קשיים כמו בן/בת משפחה בצבא או

חודשיים אל תוך המלחמה, ונכון לנקודת הזמן הזו, לא פגשתי ארגון שלא הצטמצמו לו המשאבים האנושיים. ללחוץ לעשות יותר בפחות יוצר יותר תסכול והתנגדות מאשר מוטיבציה. במצב הזה אתגר שהנהלות רבות מתמודדות איתו הוא האיזון בין ההכרח לקדם את הפעילות

בעקבות המצב יש לא מעט מנהלים חסרים (יצאו למילואים או לא יכולים לעבוד בעקבות המצב). וככה בבוקר בהיר אחד מישהו מחברי הצוות או הפרויקט מתבקש לקחת על עצמו את תפקיד הניהול באופן זמני. זה מצב שיכול להיות מאתגר מאוד, בטח

אולי גם אתם מרגישים שיש ימים שכשאתם מגיעים למשרדים ורואים אנשים, זה עוזר לכם להתמלא ושומר עליכם מלשקוע בקושי. תחושה של חיבור ושייכות (לקבוצה, קהילה, ארגון, צוות) היא אחת הדרכים הכי טובות שיש כדי להרים אנרגיה ולשחרר מהמועקה שרובצת לרבים

אפשר לראות את זה בכל מקום- בחברה האזרחית וגם בארגונים. בתוך כל מה שעובר עלינו- באים לידי ביטוי מנהיגים חדשים. זה לא שהם לא היו שם קודם, פשוט התנאים השתנו ומאפשרים להם עכשיו לזרוח. ארגון, הנהלה, שמפספסים את זה- עלולים

בימים אלו כשכולם מתהלכים עם דאגה, מתח, כעס או לחץ סביב כל כך הרבה נושאים, למנהלים רבים יש מועקה אחת נוספת – הם מוצאים את עצמם בתווך כשבצד אחד – הנהלה שמנסה להחזיר את הארגון למסלול של עשיה, ציפייה של

בשבועות האחרונים אפשר לראות לא מעט מידע, טיפים, כלים למנהלים – איך נכון לפעול עם עובדים במצב הנוכחי במדינה: שיחות אישיות, שגרות, הכלה, אמפטיה, שיתוף. הכל מאוד מדוייק ונכון, אבל הי, מה איתך? יש לך כוחות לשיחות? יש לך קשב

בעבר הלא מאוד רחוק ניהלתם צוות שהלך וגדל. עסקתם בגיוסים, בהכנסת עובדים חדשים, בהתאמת הניהול שלכם לצוות גדול יותר. היום – בעקבות גל או גלי פיטורים אצלכם בחברה, הצטמצם לכם הצוות.  אתם מוצאים את עצמכם מנהלים בהיקף קטן יותר. אתם

נטוורקינג פותח לכם יותר הזדמנויות: גישה לידע יותר עמוק ורחב,  יותר אפשרות ליזום ולחדש, קידום יותר מהיר, השפעה על קבלת החלטות בארגון והגדלת שביעות הרצון שלכם בעבודה. כל כך הרבה מחקרים הראו את זה. כך שמנהלים שמשקיעים ביומיום בפיתוח הנטוורק שלהם,

קרה לכם שעובדים שיתפו אתכם בשאיפות כמו: "אני רוצה להתקדם לתפקיד ניהול צוות בהמשך" "הייתי רוצה לעבור לניהול פרויקטים בחברה" לא אחת כמנהלים אתם פוגשים שאיפות, חלומות של האנשים שלכם, ואיך לומר… בינכם לבן עצמכם מרימים גבה כשהמחשבות עולות-  

דנית יצאה משיחת משוב עם המנהל שלה מבולבלת ומתוסכלת. בשנה האחרונה היא לקחה על עצמה עוד תחומי אחריות, היא מחזיקה הרבה יותר "כדורים" באוויר, היא מרגישה שהיא מגדילה ראש, ומשקיעה מתוך כוונה להתבלט כראש צוות ולהתקדם בקרוב. ובכל זאת, בשיחת

האתגר מספר 1 שמנהלים מתמודדים איתו אם הייתי צריכה לשים את האצבע על האתגר מספר אחד, הכי נפוץ של מנהלים – זה שעולה בכל תכנית מנהלים ע״י הרבה מנהלים…אין דילמה. מדובר בקושי לתת אוטונומיה, להאציל סמכות לעובדים במידה הנכונה. יש

קלטתם עובד חדש לצוות. אתם משקיעים בהכשרה, חיבור לצוות, למידת הארגון המוצרים ומה לא. אתם מסבירים בסבלנות ״איך דברים עובדים פה״, סופגים טעויות של התחלה ואז, עד שהגעתם למקום שהוא מתחיל להיות עצמאי, לוקח משימות ראשונות, בשליטה יחסית על סדר

בתוכניות הניהול שלנו, אני פוגשת לא מעט מנהלים שמשתפים בתסכול שלהם מכך שהם רוצים להתקדם או להתפתח בארגון- לתפקיד ניהולי בכיר יותר, תפקיד מקביל ביחידה אחרת, או להרחיב את תחום האחריות הניהולי שלהם. בפועל – הם לא מרגישים שהמנהלים שלהם