כלים ניהוליים

Pause is not a delay, It's a discipline תחשבו על זה רגע, אנחנו כל כך רגילים לרוץ, שכשאנחנו עוצרים לרגע- זה יכול להרגיש כמו עיכוב. את המשפט הזה פגשנו ב 2018 בכנס מקצועי בחו"ל, אם אז הוא היה רלוונטי, בעולם

התפקיד שאינו מפוצח כל המנהלים שהינם חברי הנהלה למעשה חובשים שני כובעים: הכובע הראשון הוא ניהול היחידה שתחת אחריותם. התפקיד תחת ה״כובע״ הזה מאוד ברור – ברור מה מצופה ממך, מהם היעדים שעליך להשיג, מה נחשב להצלחה וכו׳. הכובע השני

לכולנו יש מצבים בהם קשה לנו לפעול באומץ: שיחה קשה שצריכים לעשות עם אחד העובדים, בה ״מייפים״ או ״מרככים״ את המסר או שדוחים שוב ושוב את השיחה. שאלה קשה שרוצים לשאול בישיבה – כזאת שקוראת תיגר על החלטה שהרגע התקבלה,

מנהלים רבים מעידים שרעיונות חדשים למוצרים או תהליכים, פתרון לבעיות שוטפות, שיפור של צורת העבודה – מגיעים מהם. הם היו רוצים שרעיונות מסוג זה יגיעו מהשטח – מאנשיהם. יש להם ציפייה שהם יזמו, יקחו אחריות ויובילו מהלכים חדשניים באופן שגרתי.

אחרי שנה כל כך סוערת ועם צפי להמשכיות באי הוודאות – עולה החשיבות ביצירת תוכניות עבודה שנתיות שמשלבות מיקוד במהלכים מרכזיים וגמישות לשינויים. אם בשנים קודמות בניית תוכנית עבודה שנתית היתה דבר ברור באופן יחסי, השנה האתגרים רבים ומגוונים, חלקם

״אז מה קורה איתך ביום ראשון?״ שאלתי סמנכ״ל שיווק שמתחיל עבודה חדשה ״אני קם בהתרגשות ומתייצב ב…..בית״ הוא ענה. בימים אלו, מנהלים רבים מתחילים תפקיד ניהולי בארגון חדש בו עובדים מרחוק. בכניסה לתפקיד חדש גם כך יש אתגרים רבים, ולכן

כמנהלים יש לכם ציפיות מהמנוהלים על ידכם – ציפיות מקצועיות, ניהוליות, ציפיות הקשורות להתנהלות שלהם בארגון. באופן טבעי חלק מהציפיות מתממשות, וחלקן לא. ישנם מצבים שאפשר לחיות בשלום עם הפער בין הציפיות למצב הקיים וישנם כאלה שמייצרים פגיעה ודורשים מעורבות

בימים אלו דבר אחד בטוח – ה "New Normal" הזה, הוא הכל מלבד נורמלי. אין צורך להכביר במילים לגבי השפעות חוסר הוודאות, ההתרחשויות ברמה הלאומית, הדאגות, אתגרי העבודה מרחוק וההתמודדות עם ילדים בבית במשך כל כך הרבה זמן. היכולת להתמודד

הרגעים בהם ראיתי מנהלים במלוא עוצמתם  – היו הרגעים בהם הם העזו לעמוד מול אנשיהם ולהודות בטעות, להביע חרטה ולשתף במה הבינו או למדו בעקבות זאת. הם עשו את זה באופן אותנטי, בגובה העיניים. ולא – זה לא היה להם

שינוי בהתנהלות ובהרגלים הוא נושא שמעסיק מנהלים על בסיס יומיומי, ובתקופה האחרונה בעצימות גבוהה במיוחד: – איך אני מקדם עבודה אפקטיבית ויעילה מהבית? – איך אני מטמיעה באגף דיווח שוטף של משימות בתכנת ניהול המשימות? – איך אני ממקד מנהל

בשיחה הראשונה עם דייב, מנכ"ל חברה של 230 עובדים ו 6 חברי הנהלה – הוא תאר הנהלה ששקועה יותר במאבקי כח (מי מקבל החלטות על מה) מאשר על קבלת ההחלטות עצמן. המחירים של המצב היו עיכובים בדליברי, מאמץ גדול לקדם

בכל ארגון יש כאלו – מנהלים דעתניים, דומיננטיים, אסרטיביים, אוהבים לשלוט במתרחש, חשוב להם להשפיע ולומר את המילה האחרונה. הם מפגינים עוצמה, הם ישירים, הם לא חוששים מקונפליקטים ויודעים לקבל החלטות אמיצות. אלו יכולות ניהול שיכולות להיות אפקטיביות ומקדמות. מצד

עינת, סמנכ"לית שיווק, רוצה שאורי, מנהל מחלקה מזה חצי שנה, יהיה יותר אסרטיבי. יותר אסרטיבי עם מנהלים בארגון שבאים בדרישות, יותר אסרטיבי עם ספקים שעושים עבורם פרויקטים. "אני רוצה שידפוק על השולחן, שידרוש יותר". גם עם העובדים שלו היא ציפתה