כלים ניהוליים

נטוורקינג פותח לכם יותר הזדמנויות: גישה לידע יותר עמוק ורחב,  יותר אפשרות ליזום ולחדש, קידום יותר מהיר, השפעה על קבלת החלטות בארגון והגדלת שביעות הרצון שלכם בעבודה. כל כך הרבה מחקרים הראו את זה. כך שמנהלים שמשקיעים ביומיום בפיתוח הנטוורק שלהם,

קרה לכם שעובדים שיתפו אתכם בשאיפות כמו: "אני רוצה להתקדם לתפקיד ניהול צוות בהמשך" "הייתי רוצה לעבור לניהול פרויקטים בחברה" לא אחת כמנהלים אתם פוגשים שאיפות, חלומות של האנשים שלכם, ואיך לומר… בינכם לבן עצמכם מרימים גבה כשהמחשבות עולות-  

דנית יצאה משיחת משוב עם המנהל שלה מבולבלת ומתוסכלת. בשנה האחרונה היא לקחה על עצמה עוד תחומי אחריות, היא מחזיקה הרבה יותר "כדורים" באוויר, היא מרגישה שהיא מגדילה ראש, ומשקיעה מתוך כוונה להתבלט כראש צוות ולהתקדם בקרוב. ובכל זאת, בשיחת

האתגר מספר 1 שמנהלים מתמודדים איתו אם הייתי צריכה לשים את האצבע על האתגר מספר אחד, הכי נפוץ של מנהלים – זה שעולה בכל תכנית מנהלים ע״י הרבה מנהלים…אין דילמה. מדובר בקושי לתת אוטונומיה, להאציל סמכות לעובדים במידה הנכונה. יש

קלטתם עובד חדש לצוות. אתם משקיעים בהכשרה, חיבור לצוות, למידת הארגון המוצרים ומה לא. אתם מסבירים בסבלנות ״איך דברים עובדים פה״, סופגים טעויות של התחלה ואז, עד שהגעתם למקום שהוא מתחיל להיות עצמאי, לוקח משימות ראשונות, בשליטה יחסית על סדר

בתוכניות הניהול שלנו, אני פוגשת לא מעט מנהלים שמשתפים בתסכול שלהם מכך שהם רוצים להתקדם או להתפתח בארגון- לתפקיד ניהולי בכיר יותר, תפקיד מקביל ביחידה אחרת, או להרחיב את תחום האחריות הניהולי שלהם. בפועל – הם לא מרגישים שהמנהלים שלהם

מהלך של פיטורים במסגרת צמצומים או התייעלות הוא תהליך קשה. באופן טבעי, ההשפעה הישירה שלו על המפוטרים היא משמעותית. בנוסף, יש למהלך השפעה גדולה מאוד גם על העובדים הנשארים. מחקרים מראים: לפחות 74% מהנשארים לאחר תהליך פיטורים העידו על ירידה

השבוע קיבלתי הודעה וסיפור ממנהל שהשתתף באחת מתכניות פיתוח המנהלים שלנו. זו היתה ההודעה: מאחורי ההודעה עמד אירוע עם מנהל מקביל מיחידה אחרת בארגון- ממשק, שביקש ממנו סיוע. אם לפני התוכנית המנהל שביקש עזרה היה צריך לעשות כמה שיחות טלפון,

מנהלים רוצים חזרה למשרדים. עובדים רוצים גמישות. עד כמה עמוק הפער? רוב מקבלי ההחלטות בארגונים מעידים שהחזרת העובדים למשדרים הוא נושא שמעסיק אותם. מן הסתם זה מעסיק מאוד גם את העובדים. עוד ועוד חברות מובילות בעולם ובהמשך גם בארץ הוציאו

בעולם גלובאלי כמעט כל ארגון והנהלה מושפעים ממגוון של אירועים שקורים בעולם. לדוגמא – אירועים פוליטיים כמו התחלפות שלטון במדינות או מלחמה, אירועים פיננסיים כמו מיתון שמשפיע על ההשקעות, עלייה של מתחרים או רכישה שלהם, וכמובן שינויים טכנולוגיים (מי אמר

כך קרה בשבוע שעבר – במפגש בתכנית פיתוח מנהלים, שיתף אחד המנהלים שמתוכננת לו להמשך היום שיחה עם לקוח. הוא שיתף שזאת הולכת להיות שיחה קשה. שיש הרבה אי הסכמות ומתח בינהם. הצעתי לו לחכות עוד יום אחד. אמרתי שבמפגש

שוק העבודה משתנה אל מול עיננו. הניסיונות להגדיר את התקופה בכותרת "ההתפטרות השקטה" / "הגדולה" / "שוק של עובדים" / "שוק של מעסיקים" – מנסים לתת שם ומסגרת ובכך לעשות סדר, לייצר וודאות בעולם העבודה בו יש אי וודאות והשתנות

לכל מנהל ומנהלת יש משהו בדרך הניהול שלהם שלתחושתם לא עובד מספיק טוב. משהו שקיבלו עליו פידבק כמה פעמים שנדרש שינוי. ולמרות ניסיונות לשפר את אותה נקודה חלשה – זה לא עובד, או עובד לתקופה קצרה וחוזר לקדמותו מהר מאוד.

אחד האתגרים המרכזיים של מנהלים הוא היכולת להאציל סמכויות לעובדים. למה? >> כי אנחנו לוקחים איתנו הרגלים מתפקיד קודם – לעשות את הדברים בעצמנו >> כי יש לנו את הדרך שלנו שעובדת וקשה לנו כשעושים את הדברים אחרת >> כי

דמיינו קבוצת אנשים שחותרים בסירת משוטים… חלקם משקיעים הרבה מהכח והמרץ שלהם. חשוב להם לקדם את הסירה במהירות, חשוב להם שהסירה תגיעה ליעד. הם מושקעים פיזית, מנטאלית ורגשית בכך. חותרים אלו מקבילים לעובדים שלך שיש להם מחוברות גבוהה. הם מגדילים