לאחרונה ליוויתי מנכ״ל שהצטיין בקבלת החלטות אמיצות ונכונות ובגיבוש ומימוש תהליכים שקידמו את הארגון. לצד ההערכה שהיתה בארגון כלפי יכולות ההובלה שלו, היתה טענה אחת שחזרה ונשמעה – הוא לא מפרגן. אנשים בארגון הרגישו שבתקופה של קשיים, משברים, מתח ואי

לאחרונה תפסו את תשומת הלב שלי שתי כתבות* על שני ענקי ניהול – טוני שיי, מנכ"ל זאפוס, שהלך לעולמו בנובמבר האחרון, ואיילון מאסק – מייסד טסלה, ספייס איקס ועוד. כל אחד מהם יצר חברות ענק מובילות, עם אסטרטגייה חדשנית והשפעה

Pause is not a delay, It's a discipline תחשבו על זה רגע, אנחנו כל כך רגילים לרוץ, שכשאנחנו עוצרים לרגע- זה יכול להרגיש כמו עיכוב.את המשפט הזה פגשנו ב 2018 בכנס מקצועי בחו"ל, אם אז הוא היה רלוונטי, בעולם המוטר;

התפקיד שאינו מפוצח מנהלים בכירים שהם גם חברי הנהלה למעשה חובשים שני כובעים: הכובע הראשון הוא ניהול היחידה שתחת אחריותם. התפקיד תחת ה״כובע״ הזה מאוד ברור – ברור מה מצופה ממך, מהם היעדים שעליך להשיג, מה נחשב להצלחה וכו׳. הכובע

לכולנו יש מצבים בהם קשה לנו לפעול באומץ: שיחה קשה שצריכים לעשות עם אחד העובדים, בה ״מייפים״ או ״מרככים״ את המסר או שדוחים שוב ושוב את השיחה. שאלה קשה שרוצים לשאול בישיבה – כזאת שקוראת תיגר על החלטה שהרגע התקבלה,

מנהלים רבים מעידים שרוב היוזמה מגיעה מהם – רעיונות חדשים למוצרים או תהליכים, פתרון לבעיות שוטפות, שיפור של צורת העבודה. הם היו רוצים שרעיונות מהסוג הזה יגיעו מהשטח – מהאנשים שלהם- מנהלי ביניים, עובדים. יש להם ציפייה שהם יזמו, יקחו

אחרי שנה כל כך סוערת ועם צפי להמשכיות באי הוודאות – עולה החשיבות ביצירת תוכניות עבודה שנתיות שמשלבות מיקוד במהלכים מרכזיים וגמישות לשינויים. אם לפני כמה שנים בניית תוכנית עבודה שנתית היתה דבר ברור באופן יחסי, בשנים האחרונות האתגרים רבים

״אז מה קורה איתך ביום ראשון?״ שאלתי סמנכ״ל שיווק שמתחיל עבודה חדשה ״אני קם בהתרגשות ומתייצב ב…..בית״ הוא ענה. בימים אלו, מנהלים רבים מתחילים תפקיד ניהולי בארגון חדש בו עובדים מרחוק. בכניסה לתפקיד חדש גם כך יש אתגרים רבים, ולכן

כמנהלים יש לכם ציפיות מהמנוהלים על ידכם – ציפיות מקצועיות, ניהוליות, ציפיות הקשורות להתנהלות שלהם בארגון. באופן טבעי חלק מהציפיות מתממשות, וחלקן לא. ישנם מצבים שאפשר לחיות בשלום עם הפער בין הציפיות למצב הקיים וישנם כאלה שמייצרים פגיעה ודורשים מעורבות

בימים אלו דבר אחד בטוח – ה "New Normal" הזה, הוא הכל מלבד נורמלי. אין צורך להכביר במילים לגבי השפעות חוסר הוודאות, ההתרחשויות ברמה הלאומית, הדאגות, אתגרי העבודה מרחוק וההתמודדות עם ילדים בבית במשך כל כך הרבה זמן. היכולת להתמודד

הרגעים בהם ראיתי מנהלים במלוא עוצמתם  – היו הרגעים בהם הם העזו לעמוד מול אנשיהם ולהודות בטעות, להביע חרטה ולשתף במה הבינו או למדו בעקבות זאת. הם עשו את זה באופן אותנטי, בגובה העיניים. ולא – זה לא היה להם

שינוי בהתנהלות ובהרגלים הוא נושא שמעסיק מנהלים על בסיס יומיומי, ובתקופה האחרונה בעצימות גבוהה במיוחד: – איך אני מקדם עבודה אפקטיבית ויעילה מהבית? – איך אני מטמיעה באגף דיווח שוטף של משימות בתכנת ניהול המשימות? – איך אני ממקד מנהל