כלים ניהוליים

ההתנסות בעבודה מרחוק בחודשים האחרונים הוכיחה שהיא מביאה איתה יתרונות רבים. עם זאת, יש כמה קשיים שנעשים יותר ויותר בולטים לאורך הזמן. צמצום המפגשים הפיזיים באופן שמפחית הזדמנויות לסיעור מוחות הוא ללא ספק אחד מהם. בשיחה שלי עם מנהל מוצר

בימים אלו שהניהול מרחוק חוזר להיות חלק מההתנהלות היומיומית הצורך בהאצלת סמכויות נכונה ממך אל אנשיך עולה. זו דרך נהדרת לקדם את העבודה באופן אפקטיבי, להניע ולפתח עובדים, להראות הערכה ואמון, למנוע טעויות. וכמובן – זו הדרך להתפנות למשימות ניהוליות

כמעט כל מי שעוסק בניהול יודע שיש מאפיינים בהתנהלות האישית שלו ששינוי בהם יוביל לביצועים טובים יותר – להיות פחות ריכוזי כדי להוריד עומס, להניע יותר טוב את אנשים, לפעול יותר טוב בפוליטיקה הארגונית, לעמוד יותר על שלי כדי לחזק

השבוע זה בלט לי במיוחד בכל מקום סביבי – בשיח הציבורי, ברשתות, בפגישות עבודה, עם חברים, ועם עצמי. המצב שבו דיון הופך להיות שיח של התקפה והתגוננות, התנצחות שיוצרת התבצרות של כל צד בעמדותיו במקום לייצר השפעה זה על זה

אם היה ברומטר שמודד את רמת האמון במוסדות הציבוריים ברמה העולמית הוא היה מצביע על עוד ועוד סדקים : פייק נויז, הפגנות נגד המשטרה, מנהיגי מדינות שאי אמירת אמת נעשה דבר שבשגרה ועוד… בזמן שרמת האמון בגופים ציבוריים נשחקת, לאנשים

אחרי ההתנסות בעבודה מהבית, שנחתה בתקופה זו כאילוץ, הנהלות רבות שוקלות בימים אלו האם – איך – ועד כמה לאפשר עבודה מהבית ולעבור לניהול מרחוק, גם אם חלקי. מהשטח אני שומעת קולות של מנהלים ועובדים שמעוניינים בדבר- לאור התנסות חיובית

הקורונה השפיעה על כל אחד ואחת מאיתנו אחרת. יש מי שנהנה מהתקופה ומההזדמנויות שהביאה עימה, ויש מי שלא היה לו קל… מה שכן, עצם היציאה מהשגרה גרמה לרבים לחשוב מחדש על איך נראית השגרה שלהם ומכאן לסוג של ״חשבון נפש״.

ישנה תחושה באוויר שאנחנו חוזרים לשגרה מ"שגרת משבר הקורונה". לצד ההקלה והציפייה זה מייצר 2 סיכונים: חוסר מוכנות למצב של החמרה – מהשיח המקצועי ברחבי העולם אפשר להבין שהסיכוי שיהיה "גל שני" למגפת הקורונה קיים. במצב כזה יחזרו הגבלות –

מנהלים רבים צלחו את השלב הראשוני בהעברת אנשיהם לעבודה מרחוק – התקנת הכלים הטכנולוגים, התרגלות לשיחות וידאו, ביסוס שגרה של מנגנונים קבועים והגדרת תהליכי העבודה. אך זהו רק השלב הראשון ביצירת סביבת עבודה אפקטיבית לעבודה מרחוק, זה עדין לא אומר

כבר תקופה שאנחנו בשגרה חדשה של ניהול בתנאי אי וודאות – כל ארגון בדרכו. חלק מהמאפיינים של העת הזו הם: עצירת תוכניות עבודה ופעילויות בטווח הבינוני / ארוך, תגובה מהירה להנחיות ותקנות ממשלתיות, פוקוס על הטווח המיידי. "היום שאחרי" יגיע,

אנחנו נמצאים במצב שנכפה עלינו והכריח אותנו לעשות שינויים אדירים בהתנהלות הארגונית, העסקית והאישית. כשנתחיל לצאת מהמצב הנוכחי זו תהיה טעות לשאוף לחזור אחורה אל "המצב שלפני" כי יש כאן הזדמנויות להטמעת שינויים חיוביים שחבל לפספס. תשומת לב להזדמנויות הללו