כלים ניהוליים

הרגעים בהם ראיתי מנהלים במלוא עוצמתם  – היו הרגעים בהם הם העזו לעמוד מול אנשיהם ולהודות בטעות, להביע חרטה ולשתף במה הבינו או למדו בעקבות זאת. הם עשו את זה באופן אותנטי, בגובה העיניים. ולא – זה לא היה להם

שינוי בהתנהלות ובהרגלים הוא נושא שמעסיק מנהלים על בסיס יומיומי, ובתקופה האחרונה בעצימות גבוהה במיוחד: – איך אני מקדם עבודה אפקטיבית ויעילה מהבית? – איך אני מטמיעה באגף דיווח שוטף של משימות בתכנת ניהול המשימות? – איך אני ממקד מנהל

בשיחה הראשונה עם דייב, מנכ"ל חברה של 230 עובדים ו 6 חברי הנהלה – הוא תאר הנהלה ששקועה יותר במאבקי כח (מי מקבל החלטות על מה) מאשר על קבלת ההחלטות עצמן. המחירים של המצב היו עיכובים בדליברי, מאמץ גדול לקדם

בכל ארגון יש כאלו – מנהלים דעתניים, דומיננטיים, אסרטיביים, אוהבים לשלוט במתרחש, חשוב להם להשפיע ולומר את המילה האחרונה. הם מפגינים עוצמה, הם ישירים, הם לא חוששים מקונפליקטים ויודעים לקבל החלטות אמיצות. אלו יכולות ניהול שיכולות להיות אפקטיביות ומקדמות. מצד

עינת, סמנכ"לית שיווק, רוצה שאורי, מנהל מחלקה מזה חצי שנה, יהיה יותר אסרטיבי. יותר אסרטיבי עם מנהלים בארגון שבאים בדרישות, יותר אסרטיבי עם ספקים שעושים עבורם פרויקטים. "אני רוצה שידפוק על השולחן, שידרוש יותר". גם עם העובדים שלו היא ציפתה

ישנם מגוון גורמים שמשפיעים על מוטיבציה היום. בפוסט הזה אני רוצה להתמקד בהשפעת השינויים שבתצורת העבודה על המוטבציה. בין אם הארגון שלכם בחר בעבודה מרחוק, משולבת, קפסולות או נשארתם לעבוד מהמשרדים באופן מלא- השינויים והגיוון באפשרויות תצורת העבודה משפיעים על

המעבר לעבודה מרחוק, בין אם במודל היברידי או מלא, יצרה מהפכה בעולם העבודה כפי שהכרנו אותו עד היום. את השלכות המהפכה, קשה להבין בנקודת הזמן הנוכחית כשאנחנו עוד בשיאה ועמוק בתוכה. סקירה זו נכתבה על בסיס עשרות שיחות עם מנהלים

רובנו שואפים ליציבות, וודאות, ביטחון. מה שמאפיין את התקופה הנוכחית זה בדיוק ההיפך – אי וודאות, חוסר יציבות וערעור הבטחון, וזה מוביל לכמיהה ורצון עז בהם. ניסיון ניהולי לייצר תשובות ברורות, וודאיות ובטוחות עלול לעורר תגובה צינית, ביקורת או אכזבה

ההתנסות בעבודה מרחוק בחודשים האחרונים הוכיחה שהיא מביאה איתה יתרונות רבים. עם זאת, יש כמה קשיים שנעשים יותר ויותר בולטים לאורך הזמן. צמצום המפגשים הפיזיים באופן שמפחית הזדמנויות לסיעור מוחות הוא ללא ספק אחד מהם. בשיחה שלי עם מנהל מוצר

בימים אלו שהניהול מרחוק חוזר להיות חלק מההתנהלות היומיומית הצורך בהאצלת סמכויות נכונה ממך אל אנשיך עולה. זו דרך נהדרת לקדם את העבודה באופן אפקטיבי, להניע ולפתח עובדים, להראות הערכה ואמון, למנוע טעויות. וכמובן – זו הדרך להתפנות למשימות ניהוליות

כמעט כל מי שעוסק בניהול יודע שיש מאפיינים בהתנהלות האישית שלו ששינוי בהם יוביל לביצועים טובים יותר – להיות פחות ריכוזי כדי להוריד עומס, להניע יותר טוב את אנשים, לפעול יותר טוב בפוליטיקה הארגונית, לעמוד יותר על שלי כדי לחזק

השבוע זה בלט לי במיוחד בכל מקום סביבי – בשיח הציבורי, ברשתות, בפגישות עבודה, עם חברים, ועם עצמי. המצב שבו דיון הופך להיות שיח של התקפה והתגוננות, התנצחות שיוצרת התבצרות של כל צד בעמדותיו במקום לייצר השפעה זה על זה

אם היה ברומטר שמודד את רמת האמון במוסדות הציבוריים ברמה העולמית הוא היה מצביע על עוד ועוד סדקים : פייק נויז, הפגנות נגד המשטרה, מנהיגי מדינות שאי אמירת אמת נעשה דבר שבשגרה ועוד… בזמן שרמת האמון בגופים ציבוריים נשחקת, לאנשים

אחרי ההתנסות בעבודה מהבית, שנחתה בתקופה זו כאילוץ, הנהלות רבות שוקלות בימים אלו האם – איך – ועד כמה לאפשר עבודה מהבית ולעבור לניהול מרחוק, גם אם חלקי. מהשטח אני שומעת קולות של מנהלים ועובדים שמעוניינים בדבר- לאור התנסות חיובית