כלים ניהוליים

חוסן אישי מהווה יכולת מהותית עבור מנהלים. ככל שאתם בתפקיד יותר בכיר או מורכב נדרשת רמה גבוהה יותר של חוסן כדי לצלוח את האתגרים. מנהלים עם חוסן נמוך עשויים לחוות על בסיס יומי מתח גבוה, חשש מטעויות, ספק עצמי, אכזבה,

חוסן אישי מתייחס ליכולת להתאושש ולחזור במהירות לתפקוד לאחר משבר או קושי. משל עץ הארז וקנה הסוף מסביר יפה את העיקרון – עץ הארז הוא אמנם חזק ויציב, אך מול רוח חזקה הוא עשוי להשבר. קנה הסוף לעומתו מתכופף עם

השנה האחרונה הכריחה הנהלות, מנהלים ועובדים לעשות שינויים רבים  – החל במעבר לעבודה מהבית, דרך שמירה על קשר וחיבור עובדים באון ליין (אירועים, הרמות כוסית) ועד להתקשרויות עם לקוח או העברת משוב בשיחות וידאו ללא מפגש. בתוך השינויים שהמציאות החדשה

2020 שברה כמה וכמה פרדיגמות לגבי מודל העבודה (מאיפה, כמה ואיך עובדים), החוזה הפסיכולוגי של העובד עם הארגון (מה העובד והארגון מצפים זה מזה) ואיך מתנהלים לאור טשטוש הגבולות בין החיים האישיים והעבודה (ומה המקום של הארגון בתוך זה). מנהלים

נראה שכבר כולנו התרגלנו לישיבות, פגישות עבודה ואפילו מפגשים משפחתיים אונליין. מה שעד ללא מזמן לא היה בטווח האפשרויות שלנו קורה היום בקלות ומאפשר ישיבות הנהלה, פורומי ניהול מורחבים, מפגשים צוותיים או אישיים מרחוק. בחודשים האחרונים הנחתי, ליוויתי והשתתפתי בישיבות

לאחרונה ליוויתי מנכ״ל שהצטיין בקבלת החלטות אמיצות ונכונות ובגיבוש ומימוש תהליכים שקידמו את הארגון. לצד ההערכה שהיתה בארגון כלפי יכולות ההובלה שלו, היתה טענה אחת שחזרה ונשמעה – הוא לא מפרגן. אנשים בארגון הרגישו שבתקופה של קשיים, משברים, מתח ואי

לאחרונה תפסו את תשומת הלב שלי שתי כתבות* על שני ענקי ניהול – טוני שיי, מנכ"ל זאפוס, שהלך לעולמו בנובמבר האחרון, ואיילון מאסק – מייסד טסלה, ספייס איקס ועוד. כל אחד מהם יצר חברות ענק מובילות, עם אסטרטגייה חדשנית והשפעה

Pause is not a delay, It's a discipline תחשבו על זה רגע, אנחנו כל כך רגילים לרוץ, שכשאנחנו עוצרים לרגע- זה יכול להרגיש כמו עיכוב. את המשפט הזה פגשנו ב 2018 בכנס מקצועי בחו"ל, אם אז הוא היה רלוונטי, בעולם

התפקיד שאינו מפוצח כל המנהלים שהינם חברי הנהלה למעשה חובשים שני כובעים: הכובע הראשון הוא ניהול היחידה שתחת אחריותם. התפקיד תחת ה״כובע״ הזה מאוד ברור – ברור מה מצופה ממך, מהם היעדים שעליך להשיג, מה נחשב להצלחה וכו׳. הכובע השני

לכולנו יש מצבים בהם קשה לנו לפעול באומץ: שיחה קשה שצריכים לעשות עם אחד העובדים, בה ״מייפים״ או ״מרככים״ את המסר או שדוחים שוב ושוב את השיחה. שאלה קשה שרוצים לשאול בישיבה – כזאת שקוראת תיגר על החלטה שהרגע התקבלה,

מנהלים רבים מעידים שרעיונות חדשים למוצרים או תהליכים, פתרון לבעיות שוטפות, שיפור של צורת העבודה – מגיעים מהם. הם היו רוצים שרעיונות מסוג זה יגיעו מהשטח – מאנשיהם. יש להם ציפייה שהם יזמו, יקחו אחריות ויובילו מהלכים חדשניים באופן שגרתי.

אחרי שנה כל כך סוערת ועם צפי להמשכיות באי הוודאות – עולה החשיבות ביצירת תוכניות עבודה שנתיות שמשלבות מיקוד במהלכים מרכזיים וגמישות לשינויים. אם לפני כמה שנים בניית תוכנית עבודה שנתית היתה דבר ברור באופן יחסי, בשנים האחרונות האתגרים רבים

״אז מה קורה איתך ביום ראשון?״ שאלתי סמנכ״ל שיווק שמתחיל עבודה חדשה ״אני קם בהתרגשות ומתייצב ב…..בית״ הוא ענה. בימים אלו, מנהלים רבים מתחילים תפקיד ניהולי בארגון חדש בו עובדים מרחוק. בכניסה לתפקיד חדש גם כך יש אתגרים רבים, ולכן